תחרות הבנייה הירוקה

היה לי רעיון שבתוך הראש הוא נשמע לי מצוין. חבל שאחרים לא חושבים ככה. ניסיתי ופניתי לגופים שונים, אבל בינתיים לא כל כך הצלחתי. אולי העולם עוד לא בשל לרעיונות שלי :/

בנייה ירוקה היא בנייה "חכמה", ידידותית לסביבה ולבני אדם, חוסכת אנרגיה, בריאה ומשפרת את איכות החיים במבנה. בנייה זו לוקחת בחשבון את תנאי האקלים, משאבי הטבע הקיימים והסביבה החברתית. היא מעודדת ניצול אנרגיה, תוך מניעת דלדול משאבי הטבע, מחזור ושימוש בחומרים הניתנים למחזור.
הרעיון הוא די פשוט - לקיים תחרות בין אוניברסיטאית לבנייה ירוקה.

מטרת התחרות
לעודד בנייה ירוקה באוניברסיטאות בישראל, לשם העלאת המודעות בקרב הסטודנטים והציבור בכלל לנושא הבנייה הירוקה, כאמצעי לחיסכון במשאבי מוסדות הלימוד, וככר למחקר אקדמי ופיתוח ובחינת טכנולוגיות חדשות, כמו גם דרך התנסות מעשית לסטודנטים בתחומי הלימוד הרלוונטיים.

הרעיון המרכזי
הקמת "קואליציה" של אוניברסיטאות, אשר תקבע במשותף יעדים סביבתיים בקמפוסים, המחייבים את כולן, בנוגע לבנייה ירוקה, צמצום השימוש באנרגיה ובמים ועוד. היעדים יהיו ארוכי טווח, ויפורטו ליעדי ביניים עם לוחות זמנים מוגדרים.
תחרות נובה לבנייה ירוקה תכלול את כל מוסדות הלימוד האקדמיים הציבוריים בישראל, ובנוסף גם את המוסדות הפרטיים אשר יביעו עניין בהשתתפות.
עבור התחרות תוקם מנהלת, אשר תורכב מנציגי המוסדות המשתתפים, גורמי ממשל ונציגי פרויקט נובה, ותפקח על מהלך התחרות.
התחרות תכלול הסבת מבנים קיימים ל"ירוקים", והחלת תנאים לבניית מבנים חדשים בקמפוסים.
ביצועי מוסדות הלימוד ימדדו לאורך התחרות, והאוניברסיטאות המובילות יתוגמלו בהתאם לתנאים שיקבעו מראש.

אפילו ניסיתי לרתום צוות של נובה לצורך הפעילות:
צוות נובה יכתוב תוכנית מפורטת עבור התחרות. הצוות יורכב מסטודנטים מתחומי לימוד שונים, תוך שילוב סטודנטים מתחומי הכלכלה והניהול עם סטודנטים מתחומי האדריכלות ולימודי הסביבה.
התוכנית תכלול:
סקירה מפורטת של מטרות וכללי התחרות, ואופן ניהול התחרות.
יעדי התחרות (כולל יעדי ביניים ולוחות זמנים להשלמתם – לדוגמא, צמצום צריכת אנרגיה ב-5% בתוך תקופה שלא תעלה על 10 חודשים).
מקורות מימון אפשריים לקיום התחרות – בחינת תקציבי בינוי קיימים במוסדות הלימוד, בדיקת אפשרות להקמת קרן תרומות, חישוב החיסכון בתקציבי מוסדות הלימוד כתוצאה מן ההשתתפות בתחרות עצמה, מענקים ועוד.

תועלות צפויות כתוצאה מקיום התחרות
קידום המודעות לנושא הבנייה הירוקה, בקרב הסטודנטים, קבלני המשנה שיועסקו במהלך התחרות, והציבור בכלל.

השרשת מדיניות סביבתית נכונה בהיבטים של חיסכון באנרגיה ובמים, במוסדות ציבור מן הגדולים בישראל.

שיפור איכות החיים של הסטודנטים, ובהתאם שיפור ברמת הלמידה כפי שהוכח במחקרים שונים בנוגע למבני חינוך "ירוקים".

אלטרנטיבה לטיפול בגירעונות התקציביים של מוסדות הלימוד בישראל, באמצעות חיסכון בהוצאות אנרגיה, מים ובינוי. לא רק המוסד האקדמי הזוכה מקבל פרס, אלא כל המשתתפים חוסכים במשאבים גם אם לא עמדו ביעדים המלאים של התחרות.

כלי שיווקי "ירוק" בידי האוניברסיטאות כמקובל במוסדות לימוד מובילים בעולם.

קידום מחקרים אקדמיים – התחרות יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתחרות בין הפקולטות השונות להנדסה, אדריכלות, לימודי הסביבה ועוד במוסדות המשתתפים, לבחינת פתרונות שונים לעמידה ביעדי התחרות, והשוואה בין הפתרונות העולים בכל אוניברסיטה למציאת שיטות יעילות יותר לשמירה על איכות הסביבה בקמפוסים.

הזדמנות לסטודנטים להתנסות בעבודה מעשית בתחום אותו הם לומדים, במסגרת אוניברסיטאית ובמימון מלא של מנהלת הפרויקט.

תחרות מוצלחת בקרב מוסדות ההשכלה הגבוהה, ופרסום תוצאותיה, עשויה להוות מודל לתחרויות דומות נוספות בקרב גופים ציבוריים ופרטיים נוספים בישראל.

אז פניתי לבי"ס פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב, פניתי לארגון "מגמה ירוקה" (ארגון סטודנטים סביבתי), ואפילו למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ובינתיים גורנישט.

מה שמדהים זה שלמרות שהעלויות של בנייה ירוקה הן לא גבוהות בהרבה מעלויות של בנייה רגילה בדרך כלל (ככל שמקדימים לתכנן "ירוק", התוספת לעלות הולכת ויורדת), החיסכון בהוצאות התפעול של המבנה העומד גדול לאין שיעור מהעלות הנוספת. העלות הנוספת לא חייבת להיות גבוהה בגלל שימוש בחומרים מיוחדים - אפשר פשוט לרצף את סביבת הבניין במרצפות לבנות, שמחזירות את האור לחדרי הכיתות, ובכך מבטלות את הצורך להדליק את האור בשעות היום בחדרי הלימוד. אפשר להוסיף הצללה לחלונות הבניין בזווית מתאימה כדי לאפשר לקרני השמש החורפית הנמוכה יותר להיכנס ולחמם בחורף, אך לחסום את השמש הגבוהה יותר בקיץ ולהזדקק פחות למיזוג חשמלי.

במדינת קליפורניה, בניינים אחראים ל-30% מכלל ניצול האנרגיה, 60% מהשימוש בחשמל, שימוש במיליארדי גלוני מים בכל יום, ומייצרים 30% מהפסולת המוצקה. בתי ספר מוציאים כ-6 מיליארד דולר בשנה על אנרגיה, כאשר משרד האנרגיה חישב חיסכון אפשרי של כ-25% על ידי שימוש במכשור חסכוני באנרגיה, טכנולוגיות לחידוש אנרגיה, ותכנון בנייה משופר. בחינה של בתי ספר מוארים באור טבעי לעומת כאלו שאינם, מראה שניתן לקצץ בין 22%-64% בהוצאות האנרגיה בבתי ספר מוארים באופן טבעי, כאשר החזר ההשקעה על בתי ספר כאלו הוא תוך פחות מ-3 שנים.

מבנה בדאוני, קליפורניה דיווח על חיסכון של 40,000$ בשנה בצריכת האנרגיה; מפעל מסוים דיווח על ירידה של 65% בעלויות המים והביוב ביחס למבנה ישן יותר; בהשקעה של 19,000$ במחזור אשפה, חסכו מפעילי אולם הכדורסל בפורטלנד 166,000$ עלויות הובלה והטמנה.

כלל ההטבות הכלכליות כתוצאה מבנייה ירוקה מגיעות לפי 10 ההשקעה ההתחלתית בדרך כלל, כאשר רק החיסכון באנרגיה מצליח לכסות על התוספת למחיר בשלבי הבנייה. כמו כן, ניתן להתייחס להגדלת הפריון של העובדים במבנה כתוצאה מעובדת היותו "ירוק", כהטבה כלכלית משמעותית גם כן.

מבנה מעבדות הכימיה, הביולוגיה ולימודי הסביבה באוניברסיטת פורטלנד באורגון, נבנה כמבנה ירוק יעיל מבחינת אנרגיה ב-50% יותר ממבנים מקבילים "רגילים", מה שמתבטא בחיסכון של 50,000$ בשנה. הבניין הירוק של המרכז ללימודי הסביבה באוברלין, אוהיו, מגיע לירידה של 79% בהוצאות האנרגיה. מבנה המעונות הירוק באשלנד, וויסקונסין, מתוכנן להיות 50% יותר חסכוני באנרגיה ובמים ממבני מעונות מקבילים בגודלם.

דוגמאות אלו מוכיחות כי ההשקעה מחזירה את עצמה ובטווח הארוך אף כדאית יותר מבנייה סטנדרטית, וכי בחינת העלות הגבוהה לכאורה בטווח הקצר אינה ממצה את ההיבטים הכלכליים של הבנייה הירוקה, על התועלת הנגזרת ממנה.