Feb 25, 2007

הושמצתי

ובאותו עניין, וקצת אחר, השבוע הואשמתי (ותודה לאלעד על ההפנייה) בכל כך הרבה דברים בפוסט אחד, שאני כבר באמת לא יודע מאיפה להתחיל.
אתר העוקץ, מופעל על ידי איציק ספורטא ויוסי דהאן, כלכלני שמאל, פעילים במרכז אדווה ובקשת הדמוקרטית ומקומות נוספים. ד"ר ספורטא החליט להקדיש פוסט קצת משונה כדי לתקוף את המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי בו עבדתי ואיתו אני עדיין שומר על קשר עד היום.
בפוסט הזה הוא מאשים את אגודות הסטודנטים שנותנות חסות לפעילות ארגון שמתנגד לאגודות, ומכנה את הסטודנטים הישראלים ילידים. כל כך מעט קרדיט נותן הדוקטור לסטודנטים שהוא מלמד, עד שהוא בטוח שהם מאמינים לכל מה שמספרים להם, ולכן חושש כל כך מהשיעורים אותם אנו מעבירים. כמו כן, כנראה שהאדון ספורטא לא מצליח להבין את מהותה של הדמוקרטיה, ומצפה שאיש לא יתן פתחון פה למתנגדים. בהקשר הזה, אני מזמין את כולכם לגשת ולראות את הסרט "חיים של אחרים", שאותו ראיתי אתמול בקולנוע. סרט מעולה, שמלמד דבר או שניים שספורטא וחבריו מעדיפים להדחיק.
כמו כן, עלתה בפוסט טענה שהפעילות שלנו בנוגע לרפורמה בשכר הלימוד קשורה בצורה כלשהי למרכז לקידום חברתי וכלכלי, ולא כך הוא. אין דבר ולו חצי דבר בין המרכז הישראלי לבין אתר הסטודנטים, מלבד העובדה שמן הסתם רבים מן החותמים על העצומה הם בוגרי הקורסים של המרכז שמסכימים עם הרעיונות המוצגים (אותם הילידים שמזכיר ספורטא). אם המרכז הישראלי היה קשור ביוזמת הסטודנטים הזו, אני מניח שכבר היו לנו הרבה יותר מ-248 חותמים...
בין התגובות השונות, שבהן צוין שאני סגנו של דניאל דורון בנימה כזו שיתכן שהיה עדיף לי להיות סגנו של השטן בכבודו ובעצמו, ושהארגון תומך בבנימין נתניהו, נכתב גם שנובה מופעלת על ידי המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי. אה, כן, וגם אמרו שאני שקרן. כמובן שכל אלו שקרים. אבל אל תאמינו לי. אני שקרן.
עושה רושם שכל מקום שאני חבר בו נחשד מיד לתא רדום של פעילי טרור ליברליים, שזוממים להשתלט על המדינה או לפחות לדפוק לכמה עניים את היום.

וואו, כמה זמן לא הייתי פה

האמת היא שבאמת אין לי רגע דל. אבל בכל זאת נראה לי שכדאי לזרוק איזו מילה פה ושם, אז הנה. אני פה, לפחות לכמה דקות.

לא תצטרכו לגלול הרבה כדי להגיע לפוסט הקודם שלי. כן, זה שמדבר על היוזמה הקטנה של יונתן ושלי בנוגע לרפורמה בהשכלה הגבוהה. אז בינתיים חתמו שם 248 אנשים (ועוד איזה שניים שקראו לעצמם בר רפאלי משדרות שהחלטנו למחוק, ואם יש כזו בחורה - אני מצטער מאוד שמחקתי אותך, ותרימי טלפון ליונתן...).

248 אנשים. לא רע. אמנם גם לא מדהים, אבל אם נחשוב לרגע שמדובר בעצומה שבסך הכל עברה בין כמה חברים באי מייל, בלי מודעות בעיתונים, בלי קמפיין מתוקשר (ניסינו, באמת שניסינו, אבל כנראה שאת כתבי החינוך לא מעניינת התארגנות סטודנטים אלטרנטיבית, שדווקא עשויה לתמוך במסקנות ועדת שוחט) ועם אפס כסף, כנראה שמדובר בהישג לא מבוטל.

היום היינו אמורים כבר להיות בכותרות. תיכננו הפגנת נגד בשערי האוניברסיטה, ובחור בשם אסף אפילו כבר הדפיס 270 פלאיירים עם עוד קצת טענות נגד השביתה. ואז מה עושים ארגוני הסטודנטים? מתקפלים עוד לפני שהתחילה החגיגה. ועכשיו איך מישהו ישמע עלינו? מדהים לראות איך הסטודנטים ויתרו למעשה כמעט על כל הדרישות שלהם בשיחה אחת של שבת אחה"צ עם שרת החינוך, והפעם הם אפילו לא קיבלו פיצה.
אתמול בלילה הלכתי לסרט ואחר כך ללביבות בטטה באורנה ואלה. בעודנו יושבים שם, התקבל SMS מפתיע שמבשר על כך שהשביתה המתוכננת בוטלה, מכיוון שדרישות הסטודנטים נענו. בבית חשכו עיני למקרא אי מייל באגודת הסטודנטים, בו כתוב שהוחלט על תוספת של מיליארד שקל להשכלה הגבוהה, על הקפאת שכר הלימוד על 8600 שקלים, על הגדלת התמיכה בפרויקט פר"ח ועל סיכום לפיו מחצית מחברי תת הועדה לנושא שכר הלימוד יהיו סטודנטים (כמה אנשים זה חצי מ-9?).

או קיי, אז היום התמונה שהתקבלה בעיתונות מעט שונה - שכר הלימוד יוקפא לשנה אחת ולא דובר על הורדתו ב-25% או בכלל (כנראה שגם כך יישום החלטות ועדת שוחט לא היו מתחילות הרבה לפני 2008). וחוץ מזה מה? הבטיחו שיתנו כסף, בלי להגיד מתי וכמה והסטודנטים בסופו של דבר כן ישתתפו בתת הועדה לעניין שכר הלימוד, בדיוק כפי שהוזמנו מלכתחילה. הם עדיין יהיו מיעוט בתת הועדה (4 מתוך 9 חברים), כאשר את שאר החברים תבחר יו"ר תת הועדה ליאורה מרידור. מי יודע, אולי בסוף מישהו עוד יזמין אותנו לדיונים ;).

בקיצור, אם נכונות הטענות שאגודת הסטודנטים היא בסך הכל בית לפוליטיקאים מתחילים, עושה רושם שלחבר'ה שם באגודות יש עוד הרבה עבודה עד שיהיו מוכנים למגרש של הגדולים.
מדהים עד כמה אגודת הסטודנטים היא גוף לא רלוונטי. בבחירות האחרונות לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב השתתפו כ-2500 מתוך 30,000 הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה. פחות מ-9% (וכדאי שלכתבת וואלה לימודים סיגל זוהר יעבירו קורס מזורז באלגברה, מכיוון שאין קונסטלציה שבה זה יוצא 16%...).
לפי התיאוריות הרלוונטיות בכלכלה הפוליטית, ישנם כל מיני גורמים שמשפיעים על מידת הנכונות של אדם לצאת מהבית ולהצביע. בין השאר הוא צריך להרגיש שהקול שלו ישפיע על משהו, שיש הבדל כלשהו בין המתמודדים, שהוא יהיה מודע למה שאומרים המתמודדים, ושיצרו לו תנאים נוחים (בבחירות הכלליות - קלפי קרוב לבית, יום חופש מהעבודה, הסעות וכו'). מסתבר שמרבית הסטודנטים כלל לא מבחינים בהבדלים בין המועמדים ולא יודעים מה כל מועמד אומר, הם לא חושבים שהם יכולים להשפיע (בין אם כי הם חושבים שכל המועמדים אומרים את אותו הדבר ואז לא משנה למי יצביעו, ובין אם לא מודעים בכלל לתפקיד אגודת הסטודנטים בחייהם הסטודנטיאליים), וככל הנראה אף סטודנט לא יטרח להגיע במיוחד לאוניברסיטה כדי להצביע אם במקרה אין לו באותו היום לימודים או עיסוק אחר בקמפוס.
אם כך, אגודת הסטודנטים בהחלט מאבדת את הרלוונטיות שלה מדי יום ביומו, וחבל, מכיוון שמדובר בגוף שיכול לעשות פלאים לטובת ציבור הסטודנטים, לו רק היה בוחר לעסוק בסוגיות הנכונות.

טוב, בסוף יצא יותר מכמה דקות, ומכיוון שהתבטלה שביתת הסטודנטים, אני באמת צריך לסיים היום את העבודות שחייבים להגיש. אי אפשר לסמוך על הסטודנטים האלה, אה?... :)