עיתונאות

עד שסוף סוף מישהו הסכים לפרסם משהו שכתבתי, כולם צוחקים עלי.

ערן בר טל, העורך הכלכלי של השבועון ה"לאומי" מקור ראשון, ביקש ממני להעביר לו קטע שכתבתי, כדי לאזן קצת את החבר'ה מהשמאל הכלכלי שכותבים שם לאחרונה.

אז שלחתי משהו רלוונטי - הרי בכל שנה עולה שוב עניין הרפורמה בהשכלה הגבוהה, וגם השנה, סביב ועדת שוחט, התחילו הסטודנטים לצעוק שוב.

אחרי שכתוב קצר, שלחתי את הקטע, שבעצמו התפרסם ביום שישי האחרון אחרי עריכה קלה.

בכל מקרה, אמא כבר אמרה לי שהיא לא מסכימה עם מה שכתבתי, שלא לדבר על איפה שזה התפרסם...

אבל היי, כמו שאומרים, אין דבר כזה פרסום שלילי, לא?

אז עכשיו שמי הונצח לדראון עולם על דפי עיתון שעיקר תפוצתו בבני ברק, קריית ארבע ואפרת. לא שזה רע, רק שזה לא הקהל שאני רגיל אליו.

הלוואי שקצת יותר סטודנטים תל אביביים היו נחשפים לקטע הזה. אולי מישהו מהם היה משתכנע.

העניין הוא שזה קצת קשה, מכיוון שאגודת הסטודנטים השולטת ביד רמה בעיתון הסטודנטים "תזה", דחתה את הקטע הזה כבר יותר מפעם אחת - סתימת פיות מעניינת. אולי השבוע אצליח להכניס את הקטע לעיתון "העיר" התל אביבי, כתגובה לסקירת "מצילי ההשכלה הגבוהה" שנלחמים כאריות בפקידות האוצר כדי לטרפד את הרפורמה המוצעת.

זה אולי גם ישכנע קצת את אמא שאני כותב גם לשמאלנים...